החלטה בתיק רת"ק 41118-03-11

1.        המשיב רכש חבילת ערוצים לוויינית וציוד מתאים מחברת "סקיי-נט", מהמבקשת ומרוסלן ג'מוייב, סוכנה של חברת "סקיי-נט" ואשר מולו נערכה העסקה. תמורת העסקה שילם המשיב, באמצעות כרטיס אשראי וב-36 תשלומים, סך של 9,000 ש"ח, כאשר החיוב היה לטובת המבקשת. באותו מעמד נאמר למשיב, כי שתי החברות עובדות יחדיו. מספר ימים לאחר ביצוע העסקה, הגיעו המשיב והסוכן להסכמה נוספת, לפיה, במקום סך של 9,000 ש"ח בתשלומים ישולם סך של 7,500 ש"ח בשיק אחד. לימים התברר למשיב, כי החיוב בכרטיס האשראי לא בוטל, למרות שהשיק שנתן - נפרע, לאחר שהופקד בחשבונו של הסוכן. יתרה מכך, לאחר 6 חודשים אף נותק המשיב מהחיבור ללווין, וכל דרישותיו להחזר התשלום שנעשה בכפל או לחיבורו מחדש ללווין - העלו חרס. לפיכך, תבע המשיב את המבקשת, את חברת "סקיי-נט" ואת הסוכן בביהמ"ש לתביעות קטנות בקרית-גת, ודרש לבטל את העיסקה ולקבל החזר של התשלומים ששולמו על ידו.

הסוכן הודה, כי פרע את השיק שניתן, ושאמור היה להוות תשלום במקום החיוב בכרטיס האשראי, אם כי גם טען, שהדבר נעשה בהסכמת החברות, שפעל בשמן, וכפירעון חוב שלן כלפיו.

המבקשת, וכמוה גם חברת "סקיי-נט" הכחישו את טענות המשיב, והמבקשת הוסיפה וטענה, כי הסוכן מעולם לא פעל בשמה ולא הועסק על ידה, וכי אמנם היא מקיימת קשרים עסקיים עם "סקיי-נט" אך אין לה אחריות כלפי המשיב.

            בית המשפט, לאחר ששמע את הצדדים (נציג מטעם המבקשת ו"סקיי-נט", את הסוכן ואת המשיב), קיבל את טענת המרמה של המשיב ביחס לתשלום ביתר עבור העסקה שבוצעה עמו, וקבע כי השיק שניתן לסוכן, על סך 7,500 ש"ח, נועד להחליף את התמורה באשראי בסך 9,000 ש"ח. ביהמ"ש הוסיף וקבע, כי חיובו של המשיב פעמיים עבור אותה עסקה מהווה " פגם יסודי ביותר בעסקה ובהחלט מצדיק את ביטול העסקה", ומאחר והסוכן פעל גם עבור המבקשת (וראיה לכך מצא בתשלומים ששולמו בכרטיס האשראי של המשיב, בהן זוכתה המבקשת, נוכח העסקה שביצע הסוכן עם המשיב), חייב את המבקשת והאחרים, ביחד ולחוד, להשיב למשיב את כל הסכומים שנגבו ממנו, הן בשיק והן באשראי, בכפוף להשבת מלוא הציוד מהמשיב, וכן חייבן לפצותו בגין הוצאות משפט ועוגמת נפש בסך של 3,000 ש"ח.  

            נגד פסק דין זה הוגשה הבקשה נשוא החלטתי זו.

2.        המבקשת טענה בבקשתה, כי לא גבתה תשלום כפול מהמשיב ולא מאף אחד מלקוחותיה; כי אין בינה לבין העסקה שנערכה בין "סקיי-נט" למשיב כל קשר, פרט לכך שסיפקה את הציוד ל"סקיי-נט", שהינה לקוחה שלה; היא שללה קשר של עובד - מעביד או סוכן - מייצג עם "סקיי-נט" ו/או עם הסוכן, וטענה, כי "סקיי-נט" היא אשר התקינה וסיפקה את הציוד למשיב. אמנם, "סקיי-נט" גבתה את התשלום בעזרת אמצעי תשלום של המבקשת, אך לשיטתה, דבר זה נהוג בין יבואנים ללקוחותיהם. המבקשת הוסיפה וטענה, כי מעולם לא קיבלה שיק מהמשיב ולא הסמיכה אחר לקבל במקומה שיק ממנו, וכי אם הסוכן הונה את המשיב, טענות המשיב צריכות להיות מופנות כנגד הסוכן ישירות וכנגד "סקיי-נט" בלבד. לשיטתה, היא קיבלה תשלום עבור ציוד לווין, אשר סיפקה למשיב, והיא מוכנה ליתן לו אחריות ושירות בקשר לציוד, מעבר לכך, ביקשה לקבל את הבקשה ולבטל את חיוביה בביהמ"ש קמא.

3.        יש לזכור כי מטרתו של בית המשפט לתביעות קטנות היא לאפשר הליך מהיר ושאינו יקר לתביעות בסכומי כסף קטנים ולמנוע מהצרכן את הקשיים הכרוכים בהגשת תביעה בצינורות השיפוט המקובלים [רע"א 5711/08 רשל פרטוק נ' סול טורג'מן בע"מ, לא פורסם, פסק דינה של כב' השופטת ארבל מיום17/03/09; רע"א 9615/05 שמש נ' פוקצ'טה בע"מ, לא פורסם, מיום 5.7.06; רע"א 292/93 סרבוז נ' אופק בע"מ, פ"ד מח(3) 177 (להלן: עניין סרבוז); רע"א 8144/04 בודקר נ' בשקירוב לא פורסם, מיום 20.3.05)].

בעניין סרבוז סוכמה המטרה ונאמר, כי מילות המפתח, בכל הנוגע להליכי הדיון בתביעות קטנות, הן מהירות, עלות נמוכה והיעדר פורמאליות. להשגת יעדים אלה היה המחוקק מוכן לסטות מכללי הדיון הרגילים, אם כי יש להדגיש, כי אופיים של ההליכים הם אמצעי ולא מטרה בפני עצמה. מוסד התביעות הקטנות לא נוצר מתוך מטרה לפתח שיטת דיון יעילה ומהירה כשהיא לעצמה, כי אם מתוך הרצון לסייע לאזרחים ולצרכנים הקטנים להביא את עניינם לפני ערכאה שיפוטית. אלא שכדי להשיג את המטרה הסופית יש הכרח בצמצום הדרישות הפורמאליות ובפישוט ההליכים המקובלים בערכאות השיפוט הרגילות. 

            "התביע ות הקטנות" הוא מוסד שנולד כדי ליצור מכשיר זמין, לא יקר ומהיר לבירור תביעות בסדרי גודל קטנים יחסית, בעיקר בתחום הצרכנות, שאילו נדונו בדרך הרגילה, כולל ייצוג משפטי ובלוח הזמנים התלוי בעומס בתי המשפט, היו נעשות בלתי כדאיות, ולתובעים שלא יכלו לעמוד בהן היה נגרם עוול. זהו גם הטעם שהמחוקק לא איפשר, ככלל, ייצוג בעלי הדין (סעיף 63 לחוק בתי המשפט), למעט ברשות ומטעמים מיוחדים שיירשמו; נקבעה גם גישה גמישה לראיות ולסדרי דין (סעיף 62 לחוק וכן תקנה 9 לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז-1976); וגם הוגבל השדה הערעורי כשהמדובר בתביעות קטנות, קרי ערעור ברשות לבית המשפט המחוזי (סעיף 64).